השגה על חיובי ארנונה 

ארנונה היא מס המוטל על ידי הרשות המקומית, ובפועל מהווה את עיקר הכנסתה. מאחר ומדובר במס, אין זיקה ישירה בין אספקת השירותים על ידי הרשות לבין תשלום הארנונה. יחד עם זאת, קיימת לנישום הזכות לחלוק על נכונות שומת הארנונה בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו- 1976 (להלן: "חוק הערר")- המעגן את  ההליכים הפרוצדוראליים להגשת השגה, ערר וערעור על ההחלטה לבית המשפט.

משרד הפנים נותן לגיטימציה לרשויות המקומיות לנסות להגדיל את הכנסותיהן במאות אחוזים, באמצעות הגדלת חיובי הארנונה. בין היתר, משרד הפנים מאפשר לרשויות המקומיות לבצע סקרי נכסים בהם "מותאם" המצב בספריהן למצב העובדתי של הנכסים, תוך שינוי הסיווגים, גודלם ומקומם.

בעידן ההפרטה התעסוקתית, הרשויות המקומיות שוכרות שירותיהם של גופים חיצוניים פרטיים שכל תפקידם לבצע את ההגדלה כאמור. במצב דברים זה, שכנגד עיניהם של הגופים הפרטיים פוטנציאל הגדלת השומה בלבד, נשלחים מודדים לנכסים ומונפקת שומת ארנונה מתוקנת, אשר לעיתים מחילה את התיקון באופן רטרואקטיבי,  תוך דריסת זכויות הנישום. בהקשר זה חשוב לציין, כי שכרם של הגופים הפרטיים נגזר ישירות מהגדלת שומת הארנונה.

על אף ששומת הארנונה היא שומה שנתית, במרבית הרשויות תשלום הארנונה בפועל מחולק לשישה תשלומים דו-חודשיים.

חוק הערר מקנה לנישום את הזכות להשיג בפני מנהל הארנונה על נכונות השומה בתוך תשעים ימים מיום קבלתה.

בין הטענות השכיחות ביותר אותן ניתן להעלות בהשגה, מצויות טענות בדבר אי התאמת השטח, הסיווג או מיקום הנכס. ישנן טענות רבות נוספות, המבוססות על תקופת החיוב ועל עילות אי חוקיות שונות כגון אי חוקיות צו הארנונה, אי חוקיות התעריפים והתאמתם לחוקי ההסדרים, אשר חוקקו החל משנת 1985. טענות אלו אינן בתחום סמכותו של מנהל הארנונה ויש להעלותן במסגרת  שונה מזו הקבועה בחוק הערר- במסגרת עתירה מנהלית.  

על מנהל הארנונה, לו נתונה הסמכות הבלעדית להשיב להשגה, להשיב  עליה בתוך 60 ימים מהיום שהתקבלה במשרדו. מנהל הארנונה יכל לקבל את ההשגה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

ככל שמנהל הארנונה לא משיב להשגה במועד כאמור, רואים את ההשגה כהשגה שהתקבלה במלואה.

ככל שמנהל הארנונה דוחה את ההשגה או חלקה, שמורה לנישום הזכות להגיש ערר על תשובתו בתוך 30 ימים מיום קבלתה. את הערר יש להגיש לועדת הערר לענייני ארנונה המצויה ליד הרשות המקומית.  

במקרה בו הנישום מרגיש מקופח מהחלטת ועדת הערר, באפשרותו לערער על החלטת הועדה  בתוך 45 ימים מקבלתה, בפני בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

הכותבים הינם עורכי דין המתמחים בתחום המיסוי המוניציפאלי.